הצ'ופצ'יק של הקומקום





לעתים אנו צופים אל אזור בשמיים שהוא עני יחסית במטרות . במיוחד בהמיספרה הנגדית לזאת המכילה את שביל החלב . שם אנו צדים  כל מטרה אפשרית בשמיים חשוכים וריקים יחסית . אזור שביל החלב לעומת זאת עשיר במטרות . במיוחד במרכזו בסביבות קשת - עקרב . שלא תחשבו שעובדה זו הופכת את משימת הצייד לקלה . ההפך-   מאזור חשוך יש כל כך הרבה מטרות שמוטב לו לצופה שיתכונן מראש ויתכנן במה הוא רוצה לצפות מכיוון שקל להיקלע למצב של "תפסת מרובה לא תפסת ".    למרות שמה ,קבוצת קשת מזכירה לרוב הצופים קומקום ולא קשת  וברצוני להפנות תשומת לבכם למספר מטרות באזור צ'ופציקו של הקומקום שתוכלו להקדיש להם תשומת לב בתצפית הבאה הבאה עלינו לטובה .

"קומקום התה" של קשת - שימו לב לאדים העולים מזרבוביתו (-:

עושר המטרות באזור יוצר הזדמנות רבות בו ניתן לראות מגוון עצמים בשדה אחד . תכונה זו מיוחדת לאזור ולא תמצאו אותה בד"כ באזורים המרוחקים ממרכז שביל החלב.

הכוכב Gama Sagitari  מהווה את צ'ופצ'יקו של הקומקום ממנו "עולים מגוון עצמים כמו אדים העולים מקנקן תה רותח

מגוון עצמים ה"עולים " כמו אדים מזרבובית הקומקום

 נתחיל דווקא עם עצמים מוכרים פחות הנמצאים ממש ליד GAMA . בפוסט הקודם שוחחנו על צבירים גלובולרים וכאן ישנה לראות הזדמנות יפה לראות את המוכרים פחות שלא זכו למספר Messier . קטנים יותר אך נמצאים באזור פאנורמי עשיר .  כאן ישנה גם הזדמנות לראות שניים בשדה אחד !  . GAMA מהווה ציון דרך מצוין וממש מעליו תוכלו לראות את NGC 6528  וNGC6522  הנמצאים אחד ליד השני .  על מנת לראות את שניהם מוטב להשתמש במפתח מינימלי של 8 אינט"ש ומכאן כל המרבה הרי זה משובח ! NGC 6522 הוא השמאלי מביניהם (ראה מפה) . ניראה כערפילית עגולה עם מרכז בהיר יותר . תשכחו מלהפריד אותו כפי שאתם רגילים לעשות עם M13  אלא אם ברשותכם מכשיר של 16 אינט"ש ומעלה . אך זו הזדמנות טובה להבין מדוע כשגילו לראשונה את הצבירים הגלובולרים  במכשירים ירודים יחסית מבחינה אופטית חשבו שמדובר ב"ערפיליות עגולות " . כ 16 שניות קשת מערבית תוכלו למצא את NGC6528 . גם הוא אינו מופרד אך תענוג לראות שת שניהם על הרקע העשיר של שביל החלב .

NGC 6528 ו NGC6522, ,בפינה השמאלית תחתונה ניתן לראות את GAMA ,

לא הרחק משם . ממש מימין ל GAMA שוכן כפול ניפלא ושמו h5003 (במפה מופיע הכפול בעיגול אדום ללא הסימון)  . מדובר בזוג צבעוני כתום - אדום  בהפרדה של 5.5 שניות קשת . הבהיר במגניטיודה של 5.2 ושותפו ב 6.9 . תוכלו להפריד יפה את השניים בהגדלה של 80-100 . חכו על מנת שהאזור יגיע למרידיאן (הנקודה הגבוהה ביותר בשמיים )על מנת לנסות להפרידו כדי לעבור דרך כמה שפחות אטמוספיירה.

h5003 - חגיגה של כתום -אדום -צהוב



Edward Emerson Barnard  נולד ב 1875 ב Nashville  Tennessee ועם בגרותו תפס מקום נכבד בסצינה האסטרונומית של אותה תקופה ואף השאיר חותמו בעולם האסטרונומי המקצועי כמו גם באסטרונומיה התצפיתית  ומספר עצמים נושאים את שמו כגון . Barnards star - אחד הכוכבים עם התנועה הגדולה ביותר על רקע כוכבי הרקע ומהווה את השני הקרוב אלינו  אחרי אלפא צנטארי  או למשל Barnards loop  שארית הסופרנובה הנצפית כחצי עיגול ענקי החובק את צידו השמאלי של אוריון .

Edward Emerson Barnard  1857-1923

בנוסף לכל פועליו יצר Barnard רשימה של 137 ערפליות כהות . ערפליות המורכבות ברובן מגאז ואבק בין כוכבי ושאין סמוך להם כוכב שיינן את הגאז המצוי בהם  . קיומן ניראה לנו אם כך רק בזכות הסתרה של כוכבי הרקע או של חלקי ערפליות המחזירות או מיוננות מאור כוכבים בסביבתן (המפורסמת שבהן המוכרת לכל חובב מתחיל ולכל צלם אסטרונומי שריח הנילונים עדין לא מש ממצלמתו הרי היא ראש הסוס באוריון -B33 ).  הרוב המוחלט של ערפליות אלה נמצאות באופן טבעי בכיוון דסקת שביל החלב בעיקר סביב מרכזו- נושא הפוסט הנוכחי .  רציתי להפנות תשומת לבכם לאחת יפיפייה ומיוחדת Barnard 86 או בקיצור B86 הנקראת גם  The Ink Spot .

B86 ו NGC6520





על מנת למצא את B86 השתמשו ב GAMA -צ'ופצ'יקו של הקומקום כקדקוד זווית . מתחו קיו מדלתא קשת (הקצה הימני של בסיס מכסה הקומקום) אל GAMA ומשם 90 מעלות למעלה לאותו מרחק - שימו הפיינדר על נקודה זו והגעתם לכתם הדיו - כשמה כן היא - על רקע העשיר של מרכז שביל החלב הצופה יגלה כעיין כתם שחור . כאילו נשפכה דיו אל התמונה . לי דווקא הערפילית הכהה מזכירה תמיד "חור" בתמונה .  המראה יפה ומיוחד הרבה יותר מכיוון שממש על שפת הכתם נימצא צביר פתוח צעיר NGC6520 שנוצר כנראה מענן הגז המרכיב את B86 וגילו מוערך "רק " בכ 2 מליון שנה - ממש רק עתה נולד במושגים אסטרונומים. שניהם ביחד במרחק של כ 5500 שנות אור יוצרים תמונה קונטרסטית נפלאה של "חור שחור" נטול כוכבים וממש לידו קבוצת כוכבים צפופה וכל זה על רקע אזור עשיר של שביל החלב .  אני תמיד אוהב להסתכל על B86 במפתח של 8 אנט"ש ומעלה בהגדלה של כ 70-90X עם עינית רחבת זווית .

ישנם "אדים" העולים מצופציקו של הקומקום הנראים בסקירת האזור בעיין בלתי מצוידת (ראה מפה) ומהווים מטרה פופולרית לכל צופה וצלם , נכון ניחשתם , מדובר ב M8 ( ה Lagoon  )  ו M20 (ה Trifid ) . שתי ערפליות מפוזרות המהוות בית גידול לכוכבים בראשית דרכם שהרבה מהם ניתן ממצא בשדה הראייה בסמוך שני העצמים שייכם לאותו ענן גאז ואבק הנמצא במריק של 6700 שנות אור מאיתנו. שמה של ה Trifid נובע  מאזורי ערפילית כהה המחלקת את האזור המואר לשלושה חלקים ( כמו סמל מרצדס ) . גם ה Lagoon מקושטת בפסי אבק ובמיוחד אחד העובר לרוחבה ומחלק אותה לשני חלקים.

M8 מימין ו M20

בשני המקרים הקונטרסט בין החלקים המוארים לענני האבק יראו בצורה מודגשת משמעותית בשימוש בפילטר OIII או בפילטר Narrowband.     את הערפליות  ניתן לראות בעיין בשמי הנגב והגולן כשני עננות אור קלושות וכיוון משקפת לאזור יגלה חיש קל את שניהן .   יפה להתרכז בכל אחת מהן בטלסקופ בעל מפתח 8 אינט"ש ומעלה ובשימוש בפילטרים הנ"ל . כפי שהזכרנו בעבר הפילטרים המוזכרים מעלים קונטרסט אך מורידים בהרבה את עצמת האור ולכן טוב להשתמש במפתח גדול על מנת לפצות על כך .

כאן תם מסעינו בעקבות האדים היוצאים מצופציקו של הקומקום. תם אך לא נישלם . האזור רוחש וגדוש מאות עצמים שרק מחכים שתגלו ותצפו בהם . משול הדבר לחובב טבע הנקלע לעושר החי והצומח בגונגל - על מה להסתכל קודם ?  ובכן רציתי לומר שיש זמן ,אין מה למהר ומצבינו  טוב מכיוון שבניגוד לחי והצומח ההולך וניכחד עצמי השמיים תמיד יהיו שם בשבילינו - עד שנזכרתי בזיהום האור ההולך ומכרסם בכל חלקה חשוכה . אז...אולי צריך למהר ולו רק לגבי אותם עצמים חיוורים יותר הדורשים שמיים חשוכים באמת .

שמיים צלולים

אמיר

התשעימים

" אני יושב בחרטומו של מטוס קרב מין הטובים בעולם ,ציפור דרור על קולית . חצי גופי העליון מוקף בחופה כאילו אני נמצא בחוץ,חלק מהשמיים. איני מרגיש כמי שמטיס את המטוס אלא כאילו אני הציפור עצמה. אני עצמי עף,מרחף באוויר ,ואילו מנוע המיר'ז רק מספק לי את הכוח לעשות זאת "

כך מתאר רן רונן (רן פקר) ,מטובי טייסי הקרב שהעמיד חיל האוויר את הטיסה הראשונה שלו במטוס המיר'ז . אחד מאלה שהגיעו לארץ בתחילת שנות ה 60 .  וכך מתאר רן פקר את המראה הראשון של מטוסי המיר'ז הנוחתים בבסיס חיל האוויר

" בשעת אחר צהרים מוקדמת של יום שבת 2 באפריל 1962 נחתו שני המירז'ים הראשונים על מסלול האספלט השחור והלוהט בחצור , עמדתי בצד והבטתי בפה פעור במטוס הכסוף והיפה . היו לו מתנים צרים כשל עלמה צרפתיה חיננית ,כנפי דלתא פרושות כמו חצאית קלוש, חרטום מכ"ם שחור ואלגנטי ,וכל כולו אומר " אני המטוס הטוב והמהיר ביותר במזרח התיכון "  

שילוב של יופי והנדסת אנוש מעולה

כל חובב טייס טוב לו שיקח את ספרו " נץ בשחקים" של רן פקר לידים . תאורי טיסה מרגשים ויחסי אדם מכונה בשמיים מהטובים שקראתי .   היחסים שפיתח רן פקר עם המיר'ז  הם עמוקים וארוכים וניכרים בכל משפט בספר . יחסים שבין חובב טיס למכונת הטייס המושלמת . המר'ז עונה להגדרה זו - יפה ,אסטתי ,הנדסת אנוש מעולה וכיף להטסה . באמצע שנות ה 60 הגיע שני מיר'זים נוספים  בעלי חרטום מעט ארוך יותר - מטוסי הצילום . שנשאו את המספרים 98 ו 99 ולכן כונו - "התשעימים "

תאוריו של רן רונן ואהבתו למכונה המושלמת שהתאימה כמו כף יד לאהבת הטייס שלו גרמו לי מייד לחשוב על המכשירים אשר אנו-  חובבי האסטרונומיה משתמשים בהם על מנת "לטוס" בשמיים - הטלסקופים .  גם כאן ישנם דגמים יפים ,אלגנטים . מתאימים כמו כפפה ליד וראה זה פלא - כולם סביב מפתח של 90 ממ . גם כאן ניתן לקרא להם- ה"תשעימים ".

כאוסף טלסקופים נילהב אספתי עם הזמן שלושה העונים להגדרה זו . הכירו אותם :

ה"תשעימים"

מלמעלה למטה - Stellarvue 90 fleurite - טריפלט 90 ממ  , עם עדשת פלאוריט וקטע מתפרק במרכז המאפשר התאמה לבינווויואר .       Televue 85 - קלאסיקה תכנון של Al Nagler . דובלט    TMB90 Signature series - טריפלט עם עדשת FPL 53  ,תכנון של Thomas back המנוח .

כל הטלסקופים הנ"ל הם אפוכרומטים . שילוב של אופטיקה מעולה ,מכאניקה מעולה ונוחות בשימוש . כולם מהווים מכשירי Grab and go  מצויינים . 

תשאלו מדוע אני צריך שלושה מכשירים יקרים עם ביצועים דומים ?. ובכן , כבר שוחחנו על כך שתחביב האסטרונומיה מזמן צדדים שונים  לחובבים שונים וכל חובב מוצא לעצמו  את הצדדים ש"עושים לו את זה " .  לא אחדש לכם אם אומר שהרבה מאיתנו - חובבי האסטרונומיה נגועים ב"קדחת הציוד"  ואני אחד מהם . אפוכרומטים הם השריטה שלי וביחוד אלה המשלבים איכות אופטית מעולה , איכות מכאנית בשילוב עם יופי אסטטיקה .

 feathertouch focuser's כמובן

כמו מטוסי המיר'ז . הספיטפייר , המוסטנג וה F15 F16  שמהווים את כלי הטייס הטובים ,היפים והאסטטים כל אחד בתקופתו כך מהווים הטלסקופים שלמעלה ,לדעתי , את הטובים - אופטית , מכאנית ואסטתית בתחום הרפרקורים בקבוצת ה 90 ממ .   

הצבת כל אחד מאלה על חצובת GIBRALTAR של Televue יוצרת חווית צפיה המזכירה לי בתחום האסטרונומיה את שרן פקר תאר בתחום התעופה .

שמיים צלולים

אמיר  

Great Balls of Fire

כולנו זוכרים את הפעמים הראשונות ששמנו ענינו בעינית הטלסקופ ואת המראות שחווינו לראשונה . אך  האם אתם זוכרים את הפעמים הראשונות שגם המילה WOW יצאה לכם ללא שליטה מהפה ?  האם אתם זוכרים מתי שמעתם את המילה WOW כאשר הראתם עצמים לאנשים אחרים  ?   אני מנסה להיזכר איזה עצמים אסטרונומים  גרמו לי לפעור פי כחובב מתחיל הצופה בהם לראשונה ולא בגלל הסיפור מאחוריהם אלא בזכות היופי הויזואלי הפשוט הנחווה לראשונה דרך עינית הטלסקופ. שלושה עצמים עולים בראשי - התבוננות בירח בהגדלה גבוהה. שבתאי וירחיו והתבוננות בצביר גלובולרי בהגדלה גבוהה.

את הירח ושבתאי מכירים כולם . גם אם לא תזהירו את הצופה הוא יזהה אותם מייד  אך עניין הצביר הגלובולרי משאיר את הצופה מגרד בראשו בפה פעור . מה זה כדור הנקודות הזוהרות הזה בשמיים ? הדבר מענין אך הרבה אנשים שאינם אסטרונומים יוכלו לזהות גלקסיה שיראו אותה מכיוון שתמונות של גלקסיות מעטרות דפי פרסומים שונים אם קשורים או לא קשורים לאסטרונומיה אך נדיר שתמצאו תמונת צביר גלובולרי המעטר פרסומת למקררים........

לצבירים גלובולרים אפקט WOW בטוח ואין טובים מהם להרשים צופים  STAR PARTY ובואו נודה - גם אנו נמשכים שוב ושוב לכדורי האש הללו וגם כעת לאחר עשרות שנים בתחביב ומאות אם לא אלפי פעמים בהם צפיתי בגלובולרים עדין לעתים ניפלט לי WOW מהפה.

M3 בכלבי ציד  WOW

"גם יפה וגם אופה "

צבירים גלובולרים אינם רק יפים לעין . עצמים אלה תרמו ותורמים הרבה למדע האסטרונומיה והאסטרופיזיקה .  M22 בקשת היה הראשון שניתגלה ע"י Abraham Ihle ב 1665 וכמובן שאופייו האמיתי לא היה ידוע אז .המכשירים בהם השתמשו בתקופה זו הראו דרך עינית הטלסקופ מעיין עננה עגולה ולכן  ניקראו עצמים אלה לראשונה - Round Nebula .

עם הזמן , כאשר טלסקופים הפכו איכותיים וגדולים יותר החל להתגלות אופיים האמיתי של הצבירים .  Charles Messier היה הראשון שהצליח להפריד צביר גלובולרי לכוכבים כאשר צפה על M4 בעקרב בסמוך לאנטארס .אך עדיין המשיכו לקרא להם -Round Nebula .   למעשה היה זה William Herschel שטבע לראשונה את המושג Globular Cluster ב 1789 וזאת לאחר שגילה בעצמו 37 צבירים והצליח להפריד את כולם .

צבירים גלובולרים נמצאים במעטפת הגלקסיה ומרחקם נימדד בעשרות אלפי שנות אור מאיתנו בניגוד לצבירים פתוחים קרובים יותר . אם נמפה את מיקומם בשמיים ניראה שפיזורם אינו אחיד . Harlow Shapley  הבחין בכך שריכוזם גדול באזור קשת והולך ונהיה דליל יותר ככל שמתרחקים מאזור זה . מכך הסיק Shaply שמרכז הגלקסיה שלנו נימצא בכיוון קשת ובמרחק גדול ממערכת השמש שלנו . זו היתה אחת התרומות הגדולות של הציבירים הגלובולרים בהבנתינו את היקום .

הגלובולרים ניראם מרוכזים סביב מרכז הגלקסיה במבט ממיקןמינו בפריפריה. אילו הינו ממוקמים קרוב למרכז הגלקסיה פיזורם היה יותר הומוגני

תרומה חשובה נוספת  של הגלובולרים נובעת מהיותם מעבדה טבעית  לאבולוציה של כוכבים . ואנסה לעשות את הבלתי אפשרי  ולתאר את התורה על קצה המזלג - אבולוציה של כוכב נובעת משני גורמים עיקרים- מאסתו והרכב החומרים הראשוני שלו .  כוכבים מאסיבים חיים חיים קצרים ומסעירים יותר . לאחר תחילת מיזוג גרעיני בליבתו מבלה הכוכב חלק ניכר מחיוו ב"שריפת" מימן ויצירת הליום . במשך תקופה זו מבלה הכוכב ונע על מה שניקרא ה"קבוצה הראשית " בדיאגרמת H-R ( דיאגרמת  Hertzsprung-Russel מתארת על גרף שציר ה X שלו הוא טמפרטורה או קבוצה ספקטראלית וציר ה Y שלו הוא המגניטיודה האבסולוטית את מהלך חיוו של כוכב  - מומלץ לקרא בניפרד ופוסט ניפרד יבא בעתיד ) לאחר שהכוכב מתחיל "לשרוף "הליום  יוצא הכוכב מהקבוצה הראשית .
צבירים גלובולרים מהווים מעבדה טבעית בכך שמדובר בקבוצה גדולה של כוכבים שנוצרו מענן גאז אחד ובכך ניתן להסיק שכולם החלו חייהם באותו זמן והם מורכבים מאותו הרכב גאזי . הפרמטר השונה היחידי הוא המאסה . בצורה זו ניתן למפות את חברי הצביר על עקומת HR ובהנחה שפיזור המאסה בין הכוכבים הוא שווה בין הצבירים ניתן ללמוד על גילו של הצביר מהנקודה על הקבוצה הראשית בו ישנה הפניה או ה Turn off point מהקבוצה הראשית . ככל שהצביר עתיק יותר כך כוכבים מאסיבים פחות נימצאים על הקבוצה הראשית מאחר וכאמור המאסיבים יותר עוברים אבולוציה מהירה יותר ופונים מהקבוצה הראשית .  בשימוש בשיטה זו הבינו לא רק שאוכלוסית הכוכבים בצבירים גלובולרים היא מהעתיקות יותר אלא שגילם קורא תגר על גיל היקום כפי שנימדד בשיטות אחרות ....

דיאגרמת HR עבור צבירים שונים - ככל שנקודת הפנייה נמוכה יותר כך זקן יותר הצביר

 הקייץ יוצר את שדה הצייד המושלם לגלובולרים . מרכז שביל החלב ,כאמור, עמוס בהם ומ 157 הגלובולרים המשויכים לשביל החלב כ 141 מרוכזים סביב קשת ורק 16 נימצאים בהמיספרה הנגדית .  בתצפית בגלובולרים ניתן להשתמש בהגדלות נמוכות וזאת בעיקר על מנת לראות את המראה הפאנורמי של הגלובולרים בסביבתם עם הכוכבים ולעיתם עצמים אחרים המלווים אותם.  אך יופים האמיתי מתגלה בהגדלות גבוהות מבעד לטלסקופים במפתחים גדולים ( רצוי 8 איט"ש ומעלה ) או אז ממלא הצביר את כל שדה הראייה של הטלסקופ עם  רבבות כוכבים המופרדים מהפריפריה של הכדור כאשר צפיפותם הולכת ועולה עד למרכז . ככל שהמפתח וההגדלה גבוהים יותר ניתן לחדור עמוק יותר למרכז הצביר ולהפריד כוכבים בודדים גם שם .  הגלובולרים ניראים אולי דומים אך עם הזמן תלמדו להבחין במאפינים  המיוחדים לצביר כזה או אחר . המצאות של כוכבים בהירים או ציבעוניים במיוחד בליבתו . קוים שחורים המעטרים אותו (הפרופלור ב M13 לדוגמא ) ועוד .

הנה כמה מומלצים עם המאפיין ההיסטורי או הפיזיקלי המיוחד לו . לא צרפתי מפות וניתן להעזר ב MISSIER FINDER בצד הימני של הבלוג .

M22 -  בקשת . כאמור הראשון שניתגלה אך לא הופרד ונחשב לערפילית עגולה. מלבד יחוסו הוא גם אחד מהיפים והמרשימים בשמיים ואם לא היה נימצא נמוך מעל האופק היה ודאי מתחרה ראוי ל M13

M13 -  בהרקולס - הפופולרי ביותר . הראשון שעולה בראשו של כל חובב השומע את המושג צביר גלובולרי . עולה גבוהה בשמיים ומאפשר צפייה נוחה וצלולה דרך שכבה דקה של אטמוספירה ( בניגוד ל M22 ). אחד מהמטרות הראשונות בתצפית אליו מפנה כל חובב את מכשירו בקייץ.

M4 -  בעקרב מתהדר בשני תארים - הראשון שהופרד ( ע"י Messier ) והקרוב ביותר מערכת השמש שלנו. צביר צפוף פחות מהאחרים . עובדה זו וקירבתו אלינו תרמו כניראה לקלות היחסית שבהפרדתו .

 M15 בפגסוס ו M5 בראש הנחש ( Serpens caput )  -מבחינתי נושאים שניהם את תואר ה"צבירים הנישכחים " . שיניהם מרשימים ויפים לא פחות מ M13 אך מסיבה ניסתרת כלשהי נימצאים בצילו . ביחוד M15 - צפו בהם ולא תתאכזבו ! M5 מתהדר בליבה בהירה במיוחד עם עושר של כוכבים בבהיריות שונות .

OMEGA CENTAURI  NGC5139 -  ב CENTAURUS - המרשים והגדול ביותר . לא סתם אין לו מספר M - הוא ניראה בקושי מעל האופק בעת הקיץ מקווי הרוחב בארץ ובטח בארופה שם חי Messier לא ניראה כלל . למרות זאת Messier היה זה שגילה אותו ! במסע שערך ב 1677 לאזורים דרומיים יותר כניראה . נסו לצפות בו מעל האופק הדרומי בקייץ - מראה שלא ישכח .

M62  -בנושא נחש - הקרוב ביותר לליבת הגלקסיה ( כ 6400 שנות אור בלבד ) ולכן כניראה הוא גם הלא סימטרי ביותר מבין הגלובולרים.  הילתו אינה מקיפה אותו באופן סימטרי כניראה עקב כוחות הגיאות הגרויטציונים הפוקדים אותו בשל קרבתו לליבת שביל החלב .

M62 - מעוות מכוחות הכבידה קרוב לליבת שביל החלב

NGC 2149 - ב LYNX הרחוק ביותר מאיתנו . כ 200000 שנות אור ולכן ניקרא ה"נודד הבין גלקטי" . גלובולרי זה הוא אתגר תצפיתי רציני וקשה למציאה . מבט עליו נותן המחשה מדוע לראשונה ניקראו הגלובולרים -round nebula . אל תטרידו עצמכם כעת עימו . מדובר במטרה לחורף ....  עוד נכתוב עליו בעונה המתאימה .

אז צאו לצוד כדורי אש בשמיים . וזיכרו הם לא רק יפים אלא משמשים כלים להבנת מבנה וגיל היקום.

שמיים צלולים

אמיר

Eye In The Sky

קיץ -פלאנטאריות . פלאנטאריות - קיץ .   לחובב האסטרונומיה ולאוהב הפלאנטאריות הקיץ מציב שדות צייד אינסופיים  .  ערפליות פלנטאריות מהוות למעשה את השלב הסופי בחיוו של כוכב . לא של אלה המאסיבים המסיימים חייהם בבום גדול - סופרנובה -  ומשאירים אחריהם כוכב ניוטרונים או חור שחור אלא של אלה שמאסת ליבתם  פחותה מ כ 1.4 מאסות שמש ומסיימים חייהם בשקט יחסי.  אלה,  הצנועים והשקטים ,לאחר שלב הענק האדום ,ניפרדים מליבת הגאזים שלהם והופכים לננסים לבנים והליבה ממשיכה להתפשט במהירות של עשרות ק"מ לשניה ומגיעה לקטרים של עד חצי שנת אור .
המשך פליטה של חלקיקים מהננס הלבן ( מעין SOLAR WIND ) הקורס ובעיקר ננסים לבנים שהם חלק ממערכת בינארית יוצרים מצב בו דינמיקה בין הכוכבים וזרמי חלקקים בכיוונים שונים ( מרתק אך לא כאן המקום לפרט )  ממשיכים לפסל צורות שונות במעטפת המתפשטת ויוצרים את הצורות המרהיבות שכולנו אוהבים - פרפרים , כדורי בדולח, שעוני חול ועינים בשמיים . כל הצורות המסובכות הנ"ל התגלו בעיקר ובזכות התמונות המדהימות של טלסקופ החלל אך לפני כן אסטרונומים שצפו בהן במכשירים צנועים הרבה יותר ראו לפניהם גופים כדורים  כחלחלים אפורים  ברובם . ולכן לא פלא ש William Herschel שהיה מאלה שצפו לראשונה בערפליות אלה נזכר במראה הכחלחל של URANUS אותו גילה   וטבע את השם Planetary Nebula .

לי הערפליות עליהן נדבר כעת מזכירות עינים בשמיים וכהרגלי בקודש יש גם שיר מלווה . אתם מכירים את התירגולת....

הערפילית הראשונה עליה נדבר היא NGC 6826 הידועה גם בשמה The Blinking Planetary - הערפילית הקורצת . בצפייה בה ניתן להבחין בתופעה הנובעת מראיית לילה והפיזיולוגיה של העין . התופעה טיפוסית לעוד פלאנטאריות אך NGC6826 נחשבת לאב טיפוס מבחינה זו . את הערפילית ניתן למצא עמוק בתוך ברבור CYGNUS .

NGC6828 על כנפו המערבית של ברבור

יש דרך פשוטה למצא את הקורצת . כוונו את הפיידר לקצה כנפו המערבית של ברבור . (זו שלכיוון LYRA  ). זהו את שני הכוכבים שבקצה . מתחו קיו בינהם והמשיכו את הקיו לכיוון גופו של הברבור לאותו מרחק . אם תתבוננו באזור בהגדלה נמוכה X30 תגלו כפול יפה - 16 ברבור - שנים שווים כמגנטיודה 6 בהפרדה של כ 39 שניות - קצת שמאלה ממנו תראו את הערפילית ככוכב שאינו בפוקוס , או כוכב לכת אם תרצו .  קוטרה הזוויתי הוא כ 25 שניות קשת . עתה הזמן לעלות הגדלה .

קל להבחין בכוכב מרכזי בערפילית  במגניטיודה של 10.6 אך אם תשוטטו עם עינכם בשדה תראו את הכוכב המרכזי מופיע ונעלם . האפקט המתקבל הוא כמו עיין הקורצת אלינו .  אם תמקמו את הערפילית במרכז שדה הראייה  האור יפול על מרכז רשתית העיין שם ממוקמים ה CONS - הרצפטורים האחראים על ראיית היום וזקוקים לאור חזק על מנת לעוררם ולכן ניראה את הכוכב המרכזי הבהיר יחסית ודיסק הערפילית יעלם . כעת . אם נפנה מבטינו לקצה שדה הראייה ונשאיר את הערפילית ממוקמת במרכז השדה של הטלסקופ   יפול האור  על ה RODES האחראים על ראיית הלילה  הממוקמים בפריפרית רשתית העין  והדיסקה תופיע שוב והכוכב המרכזי יראה בולט פחות ( אתם מופנים לפוסט שלם בנושא ראיית לילה בבלוג שלי ). ערפליות נוספות מציגות את אפקט הקריצה אך כאמור NGC 6826 מהווה את האבטיפוס ,

ערפילית נוספת שכדאי לבקר בה היא ערפילית עיין החתול The Cat's Eye  nebula או NGC6543 C ב DRACO המפותל .  גדולה ומרשימה יותר מNGC6826  אך קשה יותר למציאה בנבכי נפתוליו של DRACO

 יש פטנט קטן שעוזר לי למצא את הערפילית ברגע . שימו לב לטרפז הכוכבים המסומן באדום בלילה חשוך ניתן לזהותו וממש במרכזו נימצאת הערפילית . שיטה נוספת היא למתוח קין בין דלתא לזיתא ובערך באמצע קצת לכיוון זיתא נימצאת הערפילית . לבעלי מכשירים גדולים - מעל 10 אינט"ש - ממש ניתן להבחין בפרטים בדיסקה והצבע הוא ירקרק בניגוד לכחלחל של NGC 6826 .    ראיה מוסבת תראה שהדסקה מעט מאורכת ואליפטית  בציר צפון מזרח- דרום מערב. במרכז הדיסקה כוכב מרכזי במגנטיודה של 11 . האם תוכלו לראות אותו ?

שמיים צלולים

אמיר

יש לי כנפיים

ישנם כמה שלבים מרגשים בחייו של טייס . חלקם מחויבים במציאות וחלקם לא . אנסה לסדר אותם בצורה כרונולוגית . הרגע הראשון הוא אולי שיעור הטייס הראשון והתחלת נסיונות ההטסה ממש בידים . השני - המרגש מכולם הוא כמובן הסולו . הרגע בו אתה לבד לעצמך באוויר לטוב ולרע  .  בסולו מצאתי את עצמי שר באוויר לאחר ההמראה . חשבתי שפרץ הרגשות הזה מוזר אך לאחר מכן בשיחה עם טייסים נוספים הבנתי שברוב המיקרים  השאלה היא לא האם אתה שר בסולו אלא איזה שיר אתה שר :-) .   השלב השלישי הוא קבלת הרשיון . קצת פחות מרגש אך אתה מרגיש שהאחריות עליך כבדה יותר . אין יותר מי שיבדוק לך את רמת הטיסה כל יום לפני שהוא משחרר אותך לעצמך . כל האחריות עליך -לטוב ולרע .

עד עתה כל השלבים שמניתי מתרחשים במהלך התפתחותו של כל טייס אך החלק הרביעי - רכישת כלי טייס שהוא כולו שלך - הוא מנת חלקם רק של חלק מהטייסים ואני שמח לבשר לכם שבשבועות האחרונים חוויתי אותו על בשרי .

4X-GML הכנפים שלי

  קוראים לו 4X-GML - Four Xray Golf Mike Lima  או בקיצור בקשר Golf Mike Lima והוא נולד בגרמניה בבית החרושת של GROB במשקל של 255 ק"ג .  מדובר בדאון נחמד מסוג ASTIR CS  נוח להטסה . בעל גלגל מתקפל היכול להגיע למהירות מירבית של 250 קמ"ש אך אנו בד"כ טסים בין 80-130 קמ"ש .

בשבוע שעבר טסתי בו לראשונה והיום שוב . יש משהו מרגש בלטוס בכלי טייס חדש לראשונה ביחוד אם הוא חד מושבי . את הסולו עושים בדאון הדו מושבי בו למדת לטוס ואתה מכיר את תכונותיו ושיגעונותיו הקטנים והמיוחדים אך כשאתה טס לראשונה בדאון חדש חד מושבי אתה עומד לפגוש לראשונה את תכונותיו באוויר . אי אפשר ,כמו באוטו , לחנות רגע בצד ולחשוב מה עושים . מרגע ריצת ההמראה אתה מחויב . מחויב להמראה ,הטסה ונחיתה בטוחה וטובה . על מנת לעמוד במשימה זו בהצלחה אתה קורא בעיון את ה MANUAL של הדאון . משנן את תכונותיו המיוחדות ומנסה לדלות כמה שיותר מידע מאלה שכבר טסו על דגם זה אך בכל זאת ,כידוע , לא ניתן ללמוד שחיה בהתכתבות וכאן אתה ניזרק ישר למים עמוקים וכדאי מאוד שתדע לשחות !

לאחר הבטחון הראשוני בהטסות אתה מתחיל לעכל שמדובר בעצם בכנפיים שלך !!  . לאחר 350 שעות של הטסת דאוני מועדון יש משהו נחמד בהרגשה זו אך אני לעומת זאת התהלכתי שבועיים בהרגשה שהדאון לא שלי , כמו אדם המתעלם מחלק מגופו . לי לפחות לקח זמן לעכל זאת ועתה מתחילה השימחה אט אט לחלחל .

בשבוע שעבר עשיתי את הטיסה המשמעותית הראשונה שלי ב GML כשעה ועשרים של תענוג צרוף עד לגובה של כמעט 5000 רגל - טיול מעל הרי מנשה והמוחרקה במשך שעה ועשרים . אני כבר לא יכול לחכות לסתיו . לראות המדהימה ,למאות הציפרים המדהימות ולטמפרטורות השפויות . הכל עם הכנפייים שלי !

שמיים צלולים ונחיתות רכות

אמיר