תרגיל עוקץ

הקיץ מביא עימו מראות ניפלאים של שביל החלב ובעיקר  של מרכזו באזור קשת - עקרב . האזור הזה עולה מעל האופק המערבי בשעות הלילה המוקדמות והאסוציאציות הראשונות של שיטוט באזור עשיר זה הוא של צבירים כדוריים רבים , צבירים פתוחים ,ערפליות פלאנטאריות וערפליות מפוזרות אך אני דווקא רוצה להסב תשומת לבכם לכמה כפולים מענינים חלקם קלים וחלקם אתגריים כל אחד בדרכו שלו.
סדרו לכם את הטלסקופ בגובה המתאים לאזור המטרה ואף כיסא בגובה נוח . לא תצתרכו להזיז אותם הרבה מאחר וכל נושאי פוסט זה מרוכזים באזור אחד הלא הוא ראש העקרב .

Scorpius מקשט את מרכז שביל החלב

 אנטארס הכתום והבוהק הלא הוא Alpha Scorpi לוכד מייד את העיין באזור זה אך האם הקדשתם זמן למבט מעמיק יותר בענק האדום מלבד מבט בעיין בלתי מצויידת או מבט חטוף מבעד לעינית הטלסקופ ?    לא הרבה מודעים לכך שאנטארס מחביא באורו הבוהק שותף .  מדובר במערכת כפולה וצמודה יחסית (2.9 שניות קשת )  כאשר אנטארס הבוהק (1.2 מגניטיודה) מחביא מתחת ל"כנפי אורו" שותף חיוור יותר (5.4 ).  ישנן עוד מערכות כפולים דומות ואתגריות הכוללות כוכב מרכזי בוהק המקשה על ההבחנה בשותף כאשר אבי טיפוס ידועים הרי הם  SIRIUS ו RIGEL  בשמי החורף . עובדה נוספת ההופכת את אנטארס לאגוז קשה לפצוח היא המצאותו יחסית נמוך מעל האופק גם כשהוא מגיע למרידיאן (קוו דמיוני על כיפת השמיים המחבר את הצפון והדרום והעובר דרך הזניט -נקודה על המרידיאן הנמצאת בדיוק מעלינו)

עובדה זו גורמת לכך שאנו תמיד מתבוננים באנטארס דרך שכבה עבה של אטמוספירה על זרמי האוויר הטורבולנטים שבה ולכן דרך הטלסקופ יראה אנטארס "רוקד ומנצנץ" ויסתיר את השותף הירקרק החיוור והצמוד .

אטמוספיירה יציבה וטלסקופ מקולמץ  יעשו את הקסם

על מנת לחשוף את השותף תצתרכו אטמוספיירה יציבה וטלסקופ מקולמץ היטב . אטמוספירה יציבה ניתן להשיג בשעות הבוקר המוקדמות כשנירגעים זרמי האוויר או בעת רמה הנמצאת באזורינו ויוצרת אפילו אובך קל (ה TRANPARENCY גרוע אך ה SEEING מצויין) . או אז יתרחש הקסם . בהגדלה של 150-200X תראו את שותפו הירקרק כחלחל היוצר קונטרסט יפה עם אנטארס הכתום , לי יצא כמה פעמים לחזות בקסם כפי שמתואר היטב באיורו של Jeremy Perez למעלה . ישנם פטנטים נוספים לצפיה בזוגות כנ"ל : צפיה בליל ירח או עם דימדומי ערב כאשר רקע השמיים הבהיר מקטין את הקונטרסט בין אור הכוכב הבוהק לרקע ומגלה לעיתים את השותף .שיטה נוספת היא שיטת ה"דריפט" - הוציאו את הכפול   ממש אל מחוץ לשדה הראייה של הטלסקופ ותנו לו להיסחף בחזרה . הטריק הוא להבחין בשותף ממש כשהכוכב המרכזי יוצא אל מחוץ לשדה הראייה או ממש טרם כניסתו שיטה זו דורשת ידיעה מראש היכן נימצא השותף החיוור יחסית למרכזי .

בית ספר לכפולים Scorpius

לאחר המשימה האתגרית הגיע הזמן להרגע עם כפול נחמד וסימפטי שלא דורש תנאי אטמוספירה יציבים ואף לא טלסקופ מקולמץ למשעי הרי הוא Beta Scorpi - זוג כחולים בגוונים שונים בהפרדה נוחה של 13.6 שניות קשת . האחד כחול בוהק (2.6 ) והשני כחול חיוור יותר (4.9)  הרי אתם  חוזים באחד מהכפולים היפים והנוחים השמיים . הרגעו עם כפול זה מכיוון שהכפול הבא Nu(14) Scorpi מהווה שוב אתגר לא פשוט אך מהנה וטומן בחובו הפתעה שהרי מדובר ב כפול - כפול !  . את Nu ניתן למצא בקלות בעיין אף מפרברי העיר . הפנו מבט קצת שמאלה מ Beta  . הכוכב הבהיר הבא שאתם רואים הרי הוא Nu .  לאחר שמירכזתם את הכוכב בפיינדר והבטתם בעינית תראו שני כוכבים המופרדים בקלות במרחק של 44 שניות קשת אחד מהשני . מבט חודר יותר ועליה בהגדלה יראו את אחד מהכוכבים כמורכב משני שותפים צהובים במרחק של 2.3 שניות קשת אחד מהשני .

כפול כפול ב Scorpi

 הכוכב השני יראה בהגדלה גדולה מעט מוארך אך אם האטמוספירה יציבה יהריאות טובה ניתן להבחין בשני דיסקות לבנות כמעט במגע במרחק של סביב שניית קשת אחת מהשניה . לילה נדיר כזה היה בתצפית שקימנו גלעד רותם ואני מחצר ביתו בתמרת . ב ברפרקטור 90 ממ שלי (TMB90SS  ) ניראו שני הזוגות כאשר הקשה יותר ניראה כשני נקודות לבנות הנוגעות זה בזה אך דרך המכשיר של גלעד -שמיטד קסגריאני 8 אינט"ש ניראו השניים מופרדים עם טבעת דיפרקציה יפה המקשטת כל אחד מהם - מראה מדהים !!

את המטרות הנ"ל ניתן לנסות שוב ושוב בלילות הקיץ החמים עד שהתנאים האטמוספירים יאפשרו לגלות את סודות הכוכבים.

בהצלחה ושמיים צלולים

אמיר

הספרייה

בהתחלה שאתה ניכנס לתחביב אתה רוצה להכיר את השמיים ואז אתה קונה אטלס-  אטלס שמים כללי . ואז אתה מגלה שאתה נמשך לצייד פרפרים  בשמי הלילה - ערפליות פלאנטאריות  ואתה מחפש מגדיר לפרפרים וקונה ספר המתמחה בצייד פלאנטאריות ודרכי היווצרותן .  לאחר מכן אתה מגלה את עולם הכפולים ואין תענוג גדול יותר מלהושיט את היד למדף הספרים לפני השינה  לאחוז בספרה הניפלא שלSissy Haas  הרי הוא  Double Stares for small Telescopes , להיכנס לרשימת המומלצים ולתכנן את הציד של מחר בלילה . מהר מאוד אתה לומד על דמויות כמו Admiral William H. Smyth שכתב את ה Bedford Catalogue ב 1844 ומת לקרא אותו בעצמך מאחר וציטוטיו מוזכרים מעל מיטב הרשימות האסטרונומיות .   ואז ציטוטים נוספים מתוך יצירות קלאסיות  כגון Astronomy with an Opera Glass של Garrett Serviss מושכים את  תשומת ליבך ואתה מתחיל לחפש איך לשים את ידך על עותק ממנו .   וכך לפני שאתה מרגיש צומחת לה אי שם באחת מפינות הבית -ספריה אסטרונומית .

הספריה . טוב נו ..חלק ממנה

 אני מאוד אוהב ספרים . לא פחות מטלסקופים .ובכל תחביב שלי אני מקפיד להחזיק את הספרים המובילים בתחום אך אני חיב להודות שבתחום האסטרונומיה עולה התשוקה הזו שלי על כל התחומים האחרים   אני באמת ובתמים חושב שלכל חובב אסטרונומיה צריכה להיות ספריה טובה והספרים הנימצאים בה משמשים לא רק לביצוע "תצפית כורסא " בסלון הבית בה אני נודד על המפות , מוצא ולומד מטרות וקורא אודותיהן אלא גם כלים לתיכנון התצפית הבאה .

ישנם פרסומים שלדעתי כל חובב אסטרונומיה צריך להחזיק בבית ואזכיר כאן רק כמה מהם בקצרה מאחר ואני מתכוון להרחיב על כל אחד מהם בעתיד :


  Sky & Telescope Pocket Sky Atlas

אין דבר מעצבן יותר מאשר להיאבק עם מפות שמים גדולות המתנופפות כמפרש בכל רוח קלילה והופכות לסמרטוט כאשר הלחות מתחילה לעלות  . שולחן התצפית העמוס גם כך בעיניות ושאר אביזרי תצפית צר מלהכיל אותן.
האטלס הנ"ל קטן וחביב שנידמה שתוכנן ע"י חובב מנוסה שסבל לא מעט מהמפות המסורתיות  ישב וחשב כיצד ליצור אטלס שיענה על דרישות החובב הממוצע מבחינות של גודל נוח , דפים עמידים  שלא יהרסו בלחות ולא יעופו ברוח ,קיפול נוח וקל של הדפים ופירוט המאפשר תצפית רצינית הכוללת את המיטב בשמיים ומעבר לכך גם לחובבים המצוידים במכשירים נדיבי מפתח המחפשים מטרות אתגריות .  עשו לעצמכם טובה והצטידו באחד כזה .

Pocket Sky Atlas אי אפשר שלא לאהוב אותו

Burnham's Celestial Handbook

יצירת מופת  שהשפעתה עלי חורגת הרבה מעבר לקיום הפיזי של שלושה כרכים  הסוקרים את כל קבוצות הכוכבים בחצי הכדור הצפוני . רק השם Burnham או מראה שלושת הכרכים המונחים על המדף לצד מיטתי מעלים בי זיכרונות מתוקים מתחילת דרכי כאסטרונום חובב המעלעל בהם בחרדת קודש בספרית היחידה לנוער שוחר מדע במכון ויצמן .  שקוע בסיפורים המקדימים לכל קונסטילציה הכוללים עירבוב של מיתולוגיה יוונית , סיפורי הוביטים ופנטזיה בהם הקבוצות מוזכרות  ופריטים ארכאולוגים הקשורים בהן. כל הנ"ל מקדימים טקס עשיר הכולל עירבוב של תיאורים תצפיתים בהם מצוטטים טובי האסטרונומים בהווה ובעבר עם פרטים מדעים רבים על העצמים המענינים בכל קבוצה .
העירבוב הנ"ל יותר אווירה קסומה בעת הקריאה בספר ולעיתים ממש כיף לקרא בו עם פנס מתחת לשמים זרועי כוכבים או בחדר חשוך לאור מנורת הלילה . הספר הנ"ל כשפורסם בשנות ה 60 נחשב לאוצר בלום של מטרות בקרב חובבים שהיו מצוידים בטלסקופים בעלי מפתח של 6 איט"ש . מאז קיבלו החובבים "עינים" טובות יותר (ראה בהמשך) וחלק מהמידע המדעי הפך למיושן  . למרות זאת . מהווה הספר ציון דרך ויצירת אומנות ועדיין מצוטט על ידי טובי הכותבים בתחום האסטרונומיה התצפיתית .לדעתי אין ספריה אסטרונומית  מושלמת ללא שלושת הכרכים הנ"ל .
סיפור חיו של Robert Burnham  מעניין ,עצוב ומרתק לא פחות וראוי ל פוסט ניפרד שעוד יבוא .
אין עוד ספר שהשפעתו עלי דומה לזו של הספר הזה וכל פעם שעיני ניתקלת בו אני מתמלא אושר על עצם היותי חובב אסטרונומיה . מומלץ ביותר !




יצירת מופת

 The Night Sky Observeres Guide Vol 1&2

הכל החל ביום בהיר אחד כאשר האחות Deanna Sanner שמה לב שאחד מהמטופלים בחדר ההמתנה של המרפאה בה עבדה קורא כתב עת שהיה לה מוכר  לה מהבית . זה היה גליון של Sky & Telescope שבעלה Glen Sanner נהג לקרא באדיקות . למטופל קראו George Kepple ו Deanna החליטה להפגיש בינהם . המפגש בין Glen ל George ששניהם מסתבר היו תצפיתנים נילהבים הוליד את ה "תנ"ך" של האסטרונומים התצפיתיים . יצירה זו בת 2 כרכים ,אחד לחורף ואחד לקייץ מהווה סקירה נירחבת של מגוון מטרות בכל קבוצת כוכבים , גם כפולים וגם DSO הכוללים ציורים, צילומים ומפות איתור מפורטות . ישנו תיאור של כל עצם כפי שניראה דרך מגוון מפתחים . שני הכרכים  נותנים מענה למהפיכה הדובסונית שהחלה בתחילת שנות ה 80 והובילה לכך שמפתחים של 8 אינט"ש ומעלה ובעיקר בתחום של 12-16 אינט"ש היו מחזה נפוץ בתצפיות חובבים . עד אז שלט בכיפה ה Burnham's Celestial Handbook שנתן מענה למטרות המתאימות למכשירים בעלי מפתח של 6 אינט"ש שנחשבו למכשיר מכובד עד סוף שנות ה 70 .

התנ"ך

הטלסקופים הדובסונים נדיבי המפתח פתחו את השמיים בפני החובבים ואין ספור מטרות שהיו עד אז נחלת מצפים מקצועים בלבד היו בהישג ידם  אך לא היתה הספרות המתאימה שתנחה את החובב בים האפשריות החדשות . על צורך זה בדיוק בא לענות ה NSOG והוא עושה זו בצורה ניפלאה . מגוון המטרות המוזכר (2104 כפולים ,2030 גלקסיות ,127 פלאנטאריות ,550 צבירים פתוחים ,92 צבירים גלובולרים) ועוד מיני חיות שמיים עד לסך כולל של 5541 אוביקטים מספיק על מנת להעסיק חובב אסטרונומיה ואף את צאצאו ,אם יחפוץ בכך, למשך כל ימי חייהם . אני ממליץ על שני הכרכים כחובה לכל מי שמחשיב עצמו אסטרונום תצפיתי רציני .

Deep Sky Wonders -Walter Scott Houston

יש שקוראים לו Scotty אך יש כאלה שיקראו לו הטרובדור של האסטרונומיה הנודד בין מסיבת כוכבים אחת לשנייה , מסתובב בין החובבים , תורם מנסיונו ומשרה בעצם נוכחותו קסם על הצופים . במשך שנים   כתב במגזין Sky & Telescope את הטור הניקרא בשקיקה ע"י כל חובב - Deep Sky Wonders  - טור העוסק באסטרונומיה תצפיתית טהורה . כל פעם שאני מקבל את המגזין  לידי . זה המקום שאני מדפדף אליו מיד לאחר קריעה חסרת סבלנות של עטיפת הנילון . היום כותבת את הטור Sue Franch הניפלאה אך שנים רבות  ניכרה טביעת עטו של scotty בטור שהיה עירבוב של חוויות תצפית אישיות , רשמי תצפיות של אחרים שנישלחו אליו מכל קצווי תבל ,הגיגים על השמיים ועל העצמים הניפלאים הנימצאים בהם  לא פעם העמיד אתגרים בפני הקוראים ואלה נענו לו  באדיקות ושלחו רישמיהם אליו .  לאחר מותו פורסמו מבחר מרשימותיו בספר הנ"ל.  לא תמצאו ספר דומה מבחינה זו שהקריאה בו היא כמו סיפור , כל עונה והסיפור שלה , כל עונה והעצמים המיוחדים והאתגריים שלה . הכתיבה היא בגובה העינים של החובב ובשפתו . אני זוכר שמצאתי את הספר בחנות ב ניו יורק וקראתי את כולו במשך כל זמן הטיסה חזרה לארץ . מיותר לומר שהטיסה עברה כהרף עין  ומיותר לומר שקריאת הספר היא חוויה לכל חובב.

Scotty 1912-1993

את הספר האחרון אזכיר לא משום שאני חושב שיש לו ערך מעל לאחרים בספריתכם אלא משום שלכל אחד יש את הספר המיוחד שיש לו ערך רגשי . זה יכול להיות האטלס הראשון שלכם בעזרתו למדתם את השמיים או הספר הראשון בעזרתו למדתם על חורים שחורים  או פשוט זה שבזכותו הפכתם את התחביב לתשוקה וחלק מחייכם.  אצלי זה ספר הכיס שסחבתי בכיס של מדי ה "ב" שלי במשך כל הטירונות . הספר הזה עשה איתי את הפזצטות ,המסעות הניווטים השמירות ושאר תענוגות  .

  ה Pocket Sky Guide  שאתם רואים למעלה עבר את כל אלה ואם תביטו היטב על קצות העטיפה תבחינו בכך . הסוד הוא שדפיו ועטיפתו קשיחים ולכן הוא לא ניראה  גרוע כפי שאתם אולי יכולים לצפות . הלילות החשוכים  בניווטים ובשמירות קיבלו משמעות נוספת בעזרת הספר הזה בכיס  ופנס L עם פילטר אדום.  אין לו כיום כל משמעות תצפיתית פרקטית לעומת  ההיצע האחר בספריתי אך עדין אני מדפדף בו מדי פעם ולו רק להריח את ריח ה "טירונות " שהוא עדיין שומר בין דפיו.

עוד רבים הספרים בספריה  אך קצרה היריעה מלהזכיר את כולם ועוד אזכיר אותם בעתיד .  אם היה ניגזר עלי לבחור כמה לקחת איתי לאי בודד כניראה  שאת המוזכרים למעלה היתי לוקח (  איזה טלסקופ אקח לשם ? על זה עוד אכתוב בעתיד ...) .

עושה טוב לטפח ספריה אסטרונומית בבית . כל אחד מכם יטפח אחת כזו  אם ירצה או לא לצד מגוון עיניות וטלסקופים  אם ישאר מספיק זמן בתחביב .אני נהנה לדעת שיש לי את כל הכוכבים ,הגלקסיות והערפליות מונחים על המדף קרוב אלי  במקום אחד וכל מה שאני צריך לעשות הוא להושיט יד ולקרא עליהם .   לא בא לכם גם ?

שמיים צלולים

אמיר

Faces in the dark

יש את הרגע הזה שאתה מתחיל לקבל מושג על מקומך ביקום  . לא ,נושא הפוסט הזה אינו מיסטיקה ולא , עבדכם הנאמן אינו  מתחיל "להתחזק" .    למרות שאסטרונומים חובבים יודעים היטב על תלת ואפילו ארבעת מימדיו של היקום -ברוב הזמן השמיים ניראים לנו ,בעיין ,דו מימדיים .   תחושה אמיתית תלת מימדית (בסדר גודל קוסמי) ניתן לקבל כאשר נעמדים במקום פתוח בתקופה בה ניתן לצפות במספר כוכבי לכת בעת ובעונה אחת מאופק לאופק ממש כמו בתקופה זו עת ניתן לצפות בנגה לקראת שקיעה באופק המערבי , מאדים מעל הראש ושבתאי עולה די גבוה מעל האופק המזרחי . אם גם יש  ירח לא מלא בדרך- מה טוב . אם מחברים את כוכבי הלכת והירח בקוו ראיה אחד הרי אנו מסתכלים Edge on אל מישור המילקה (Ecliptic ) -המישור בו מסתובבים כוכבי הלכת סביב השמש . ואם מאתרים את כוכב הצפון מקבלים תחושה תלת מימדית  על נטיית ציר כדור הארץ ביחס למישור המילקה .אני אוהב את התחושה הזו שנופל האסימון וממש חשים את תלת המימדיות של מערכת השמש  אני  לדוגמא , חש ממש תחושה פיזית בגוף , תחושה של שינוי אוריאנטציה בה למעלה ולמטה אינם מיוחסים יותר לעצמים המקומיים סביבי על כדור הארץ אלא יחסית למשהו גדול הרבה יותר -למישור המילקה.  ואז אני  חש לפתע שאני עומד קצת באלכסון !. 

עד עתה יכול כל אחד לבצע תרגיל זה גם מפאתי העיר אך על מנת לחדור עמוק יותר לחלל בתחושה התלת מימדית עלינו להתאמץ קצת יותר ולהגיע למקום חשוך . שם ,מתגלה לנו בכל הודו שביל החלב ואנו מבינים שאנו מתבוננים אל תוך מישור גלקסיית הבית שלנו . הקיץ נותן לנו הזדמנות גם להבין היכן מרכזו של שביל החלב כאשר אנו צופים אל האזור העשיר בין קבוצת קשת לעקרב . מהר מאוד אנו מבינים לאיזה כיוון מסתכלים אל מישור הגלקסיה ולאיזה כיוון מסתכלים אל מחוץ למישור הגלקסיה .
אז מה היה לנו עד עתה ? אנו עומדים במקום חשוך ומאתרים את מישור המילקה בו מסתובב הכדור שלנו סביב השמש ואת כוכב הצפון המסמל את מיקום הציר סביבו הוא מסתובב סביב עצמו . ובנוסף אנו מבינים היכן מישור הגלקסיה בו כל הקומפלקס הזה משלים סיבוב פעם ב 200 מליון שנה והיכן מרכז הסיבוב האדיר הזה .כשנופל האסימון הזה מקבלים לא רק תחושה תלת מימדית טובה אלא תחושת סחרחורת קלה כשמבינים בכמה צירים אנו מסתובבים בעת ובעונה אחת ....

אבל מה הלאה ?  האם ניתן להמשיך ולקבל תחושה תלת מימדית אל מעבר לתחומי גלקסיית הבית ?

המשך המסע דורש טלסקופ או לפחות משקפת וגם את עונת התצפית הנכונה .   שביל החלב שלנו ,כמו כל הגלקסיות ביקום ,חבר בצביר גלקסיות , וצביר גלקסיות זה חבר בצביר על וכך הלאה . האם נוכל בעזרת תצפית לחוש זאת ? . התשובה לשמחתכם היא - כן ! צריך רק להתאמץ קצת .   שביל החלב חבר בקבוצת גלקסיות מקומית ששמה ,כמה מפתיע -The Local Group - שבה חברות כ 31 גלקסיות המתפרסות לקוטר של 3 מליון שנות אור . חברות כבוד ידועות הן M33 וכמובן M31 - אנדרומדה המאסיבית ביותר בקבוצה  המסמלת את הקצה השני של גבול הקבוצה  במרחק של 2.3 מליון שנות אור מאיתנו . כך שאם אנו מתבוננים במשקפת או בטלסקופ או בעיין ( אם התמזל מזלינו להיות באתר ללא זיהום אור ) באנדרמדה אנו מיתבוננים אל הקצה השני של קבוצת הגלקסיות המקומית שלנו.   

ומה מעבר ? הכינו את הטלסקופים !  .  כפי שמערכת השמש אינה נמצאת במרכז אלא בפאתי גלקסית שביל החלב כך גם הקבוצה המקומית נמצאת בפאתי צביר העל הגלקטי . ומה נמצא במרכזו ? הפנו מכשירכם אל גן החיות הגלקטי הנמצא בין אריה לבתולה :




מבט אל מרכז צביר העל הגלקטי

ניתן להשתמש בכוכבים הבהירים בסביבה :1. כונו את הפינדר לחצי המרחק בין ביטא אריה ( Denebola) לאפסילון בתולה (Vindemiatrix)  (קו ירוק ) או 2 . רבע המרחק בין ביטא אריה ל Arcturus ומעט למטה (קו אדום). אם תקרבו עינכם לעינית בהגדלה נמוכה של כ X40-50  תגלו כבר כמה גלקסיות בשדה הראייה ואם תשוטטו קצת באזור תגלו הרבה מאוד גלקסיות בבהירויות וצורות שונות - אתם מתבוננים למרחק של 50 מליון שנות אור על ה  Virgo Galaxy cluster הנימצא במרכז צביר העל אליו שיכת הקבוצה המקומית שלנו . צביר בתולה גדול במידה משמעותית מהקבוצה המקומית ומכיל כ 2000 גלקסיות המתפרסות על כ 9 מליון שנות אור . הצביר הגדול הזה תופס כ 12 מעלות בשמיים ונשפך אל תחומי שיערות ברניקה השכנה . 

הרשו לי לעניין אתכם  בנושא תצפיתי מעניין הנימצא בלב צביר בתולה . בדיוק במקום אליו כיוונתי אתכם לפי המפה למעלה ניתן לעקוב עם הטלסקופ אחר גלקסיות המסודרות במעיין שרשרת .  ויש לה גם שם - Markarian's Chain .



The Markarian's Chain בלב צביר בתולה

 

השרשרת קרויה על שמו של האסטרונום  הרוסי Benjamin E. Markarian שהזכיר גלקסיות אלה במאמר שפירסם ב 1961  על קשרים פיזיקלים בין גלקסיות בצביר בתולה .   בשני קצוות השרשרת נימצאות גלקסיות בהירות יחסית M84 במערב ו M88 במזרח .  וניתן לטייל עם הטלסקופ לארכה . עם השנים זיהו חובבים "פנים " המתבוננות אלינו מהשרשרת :



Faces in the dark מבטים מסוקרנים ממרכז צביר העל שלנו


התצורה הראשונה ניקראת "The Face " (עיגול ירוק )ומורכבת מ M84 וM86 המשמשות כעיניים . NGC 4388 כפה . NGC 4387 כאף. בתצפית האחרונה הבחנתי בתצורה ללא כל בעיה בעזרת רפרקטור של 6 אינט"ש ואני זוכר שבעבר אף הבחנתי בפנים בעזרת משקפת 90 ממ. האף כבר בעיתי יותר ודורש מפתח גדול יותר .  תצורה נוספת הנמצאת יותר מזרחה ניקראת  "The Eyes" (עיגול אדום) ומורכבת מ NGC 4435 ומ NGC4438 .    ככל שתשתמשו במכשיר בעל מפתח גדול יותר תראו יותר ויותר גלקסיות באזור והן יקבלו צורות מפורטות יותר .

נסו בתצפית הבאה לבצע את טיול האוריאנציה הקוסמי  שהצעתי לכם . צפו אל עבר מרכז צביר העל שלנו ותזכו  במבטים מסוקרנים המתבוננים אליכם חזרה .

שמיים צלולים

אמיר